לא אוכל לצאת ולבוא וילך תשעג 

ערש"ק פר' וילך, לא-אוכל עוד לצאת ולבוא, תשע"ג.

כחלק מפרידתו של משה מעם ישראל, קודם כניסתם לארץ,משה אומר לעם ויאמר אלהם בן-מאה ועשרים שנה אנכי היום לא-אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את-הירדן הזה. מביא רש"י ,במקום, את דברי הגמרא בסוטה  ויכול שתשש כוחו והרי נאמר על משה ...לא-כהתה עינו ולא-נס לחה.מסביר רש"י שלא אוכל פירושו  איני רשאי שניטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע.הגמ' במסכת סוטה מביאה את דברי ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן, לא אוכל לצאת ולבוא ענינו, לצאת ולבוא בדברי תורה מלמד שנסתתמו ממנו שערי חכמה.אומר ר' נתן "כי הוא צריך לחיות חיים ארוכים, לילך בכל פעם יותר ויותר, כשאינו יכול לילך יותר מוכרח להסתלק".

מציאותו של האדם הינה נפש הנתונה בגוף, הגוף ענינו נתינת מקום לנפש, הנפש ענינה "לילך בכל פעם יותר ויותר"  כדברי ר' נתן.הנפש ענינה התפתחות, התקדמות והשגה של הגדול יותר והרחוק יותר, הנפש ענינה קרבה בחינת קרבת אלקים חפצתי.הנפש ענינה תמיד להתקדם לשאוף ולהגיע עד המקום בו משם ואילך אין יכולה הנפש להתקיים בגוף.בהגיע הנפש למקום נעלה זה, עוזבת הנפש את הגוף.

משה, כל מהות חייו לילך יותר ויותר, היינו להתקרב יותר ויותר אל הקב"ה, כל מדרגה הקרבה לקב"ה מרחיקה את נפש האדם מגופו.

ר' נחמן או' מהות האדם הינה תמיד לשאוף לקירבה יתרה אל הקב"ה.בחינתה של קירבה זו הינה רצוא ושוב (ראה מאמר באתר "שמיני רצוא ושוב").הליכה, קירבה אך תמיד השיבה אל הגוף, תפקידו של האדם, של נפש האדם, הינה הבאת הגוף לידי קרבה עליונה, בהגיעה הנפש למיצוי יכולתה בגוף, צריכים הם להיפרד שכן כדברי משה לא אוכל להמשיך לצאת ולבוא.

ויאמר יהוה אל-משה הנך שכב עם-אבתיך וקם.מביא ר' נתן את דברי חכמים, פסוק זה נאמר על תחיית המתים.שכיבת האדם, מיתתו, פרידת הנפש מהגוף הינה מיתה בחינתה שכיבה, שכיבת הגוף.הנפש איננה שוכבת, הנפש בחינתה וקם, היינו בחינתה קימה התקדמות ללא מגבלות הגוף.

אומר משה לבני ישראל אני הגעתי למיצוי יכולתי הנפשית הנישמתית בהיותה בגופי.בשל כך לא-אוכל עוד לצאת ולבוא.אומר הקב"ה למשה הנך שכב עם-אבתיך וקם, גופך שוכב, נשמתך שוכבת אך הינך "קם", קם לבחינת תחיית המתים.תחיית המתים, זהו עיקר הקיום והעמידה, לנצח.       

ערב יום הכיפורים, נידונים אנו מי יחיה ומי ימות, הן החיים והן המוות ענינם אחד, החיים למי אשר לא מיצה את יכולתו ועדיין בחינתו הינה היכולת לצאת ולבוא.מי ימות, הוא אשר מיצה יכולתו ואינו יכול יותר לצאת ולבוא, אדם זה שוכב עם אבותיו... וקם.וקם לחיי עולם הבא וקם לתחיית המתים, וקם למקום אשר ממנו לא יחזור לשכב על עפר.

וקם. שבת שלום, כתיבה וחתימה טובה לכל אחד ואחד ולעם ישראל כולו.

דויד לקס _אמת